מנהיגות מהי 

ערש"ק ואתה תצוה את בני ישראל תשע"א.

"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".

להעלות נר תמיד, הקב"ה מצווה את משה, משה דייקא, שיצווה לבני ישראל ויקחו, ויקחו דייקא, לכאורה היה צריך לומר ויביאו.אליך, אליך דייקא אליי או לי צריך היה לומר.

מטרת הציווי הינו להעלות נר תמיד.להעלות נר תמיד ניתן רק ע"י שמן זית זך כתית למאור, היינו נר יכול שיהיה תמיד רק כאשר הינו שמן זית זך כתית למאור.

או' המדרש (שמות רבה) ואתה תצוה, הה"ד (ירמיה יא) זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך.
וכי לא נקראו ישראל אלא כזית הזה בלבד, והלא בכל מיני אילנות נאים ומשובחים נקראו ישראל?! ............
אלא מה הזית הזה, עד שהוא באילנו מגרגרין אותו ואח"כ מורידין אותו מן הזית ונחבט, ומשחובטין אותו, מעלין אותו לגת ונותנין אותן במטחן, ואח"כ טוחנין אותן, ואח"כ מקיפין אותן בחבלים ומביאין אבנים, ואח"כ נותנין את שומנן.
כך ישראל, באין עובדי כוכבים וחובטין אותם ממקום למקום, וחובשים אותן, וכופתין אותם בקולרין, ומקיפין אותן טרטיוטין, ואח"כ עושין תשובה והקב"ה עונה להם.מנין? שנא' (שמות ב: ויאנחו בני ישראל.וכן (דברים ד): בצר לך ומצאוך כי אל רחום ה' אלהיך. הוי, זית רענן יפה פרי תואר.
דבר אחר:מה ראה ירמיה למשול אבותינו כזית? אלא כל המשקין מתערבים זה בזה והשמן אינו מתערב, אלא עומד. כך ישראל, אינם מתערבים עם העובדי כוכבים, שנאמר (דברים ז): ולא תתחתן בם.
דבר אחר: כל המשקים אדם מערב בהם ואינו יודע איזה תחתון ואיזה עליון, אבל השמן אפילו אתה מערבו בכל המשקין שבעולם, הוא נתון למעלה מהן.
כך אבותינו, בשעה שהיו עושים רצונו של מקום, נצבים למעלה מן העובדי כוכבים, שנאמר (שם כח): ונתנך ה' אלהיך עליון. הוי, זית רענן יפה פרי תואר.

שיבחו של הזית, הינו מיצויו.הכתישה היא המפרידה ומייחדת את הזית מהפרי, מהקליפה.השמן בהיותו נתון בתוך הפרי, איננו שמן זית זך, שמן זה אינו ראוי להיות כתית למאור.

הקב"ה, ליבא בעי, הקב"ה מבקש את ליבו של האדם את ליבו של עם ישראל, היינו את השמן זית זך, לא את הקליפה, לא שמן המוקף בפרי.הקב"ה מבקש את הכתית שבאדם.

היכולת להיות נר תמיד, לזכות בשפע האלוקי  תמיד, הינה רק בהיות המקבל כתית וזך.

הקב"ה מצווה את משה, ואתה תצווה, או' ר' נתן תצווה מלשון צוותא, היינו אל תצווה בלבד, אל תעמוד מרחוק,  הייה צוותא להם היינו הייה להם לדוגמא בהיותך כתית עימהם, בהיותך שותף לדרך, לתהליך אותו הם עוברים, כדברי המדרש " , באין עובדי כוכבים וחובטין אותם ממקום למקום, וחובשים אותן, וכופתין אותם בקולרין, ומקיפין אותן טרטיוטין.כך ישראל נפרדים מעובדי כוכבים, כך ישראל זוכים לרב טובה ושפע מאיתו יתברך.

זהו "ויקחו אליך, היינו יבואו אליך, ישאפו ויגיעו למדרגתך, אליך יגיעו, בהיותם שמן זית זך כתית למאור, כמותך.

רק שמן שכזה יכול שיהיה נר תמיד, להעלות, להעלות ולהגדיל שמו של הקב"ה בעולם, בבחינת "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך".

זוהי דמותו של מנהיג.כל אשר הוא עושה הינו מצווה, היינו הולך בצוותא עם עמו.

דויד לקס _אמת